עודד, לדוגמא, הינו עובד הייטק, אשר במסגרת עבודתו נדרש לעבוד שעות נוספות רבות מדי חודש, עד כי מקום עבודתו הפך להיות ביתו השני ממש, תרחיש אשר ודאי אינו זר לרבים מכם. עודד, אשר לא זכה לכל תשלום עבור שעות נוספות אלו, פנה אלי במטרה להבין מהן זכויותיו כעובד אשר נאלץ לעבוד שעות נוספות רבות, ועל מנת שאפעל מול מעסיקו לתשלום שכרו על פי דין.
דרך סיפורו של עודד, מצאתי לנכון להבהיר את כל הסוגייה של עבודה בשעות נוספות, שכן נראה כי בתחום מורכב זה, הבלבול של העובדים גובר, ובצדק.
מתי מגיע תשלום בגין עבודה בשעות נוספות?
ראשית חשוב לדעת כי תשלום בגין שעות נוספות נבחן ברמה היומית. משמע, לא ניתן "לקזז" שעות נוספות שעבד העובד ביום אחד עם שעות שהחסיר מיום אחר, אם כי בפועל מעסיקים רבים נוהגים לעשות כן, בניגוד לחוק.
שעות נוספות מוגדרות על פי החוק כך:
כאשר מדובר ב 6 ימי עבודה בשבוע, יימנו השעות הנוספות החל מהשעה ה 8.
כאשר מדובר ב 5 ימי עבודה בשבוע, יימנו השעות הנוספות החל מהשעה ה 9.
מהי התמורה בגין העבודה בשעות נוספות?
עבור השעתיים הנוספות הראשונות (על פי מספר ימי העבודה, כאמור) יהיה שיעור התשלום בעבור כל שעה נוספת 125% מהשכר המשולם עבור שעה רגילה.
עבור כל שעה נוספת מעבר לשעתיים אלו, יהיה שיעור התשלום 150% מהשכר המשולם עבור שעה רגילה.
האם יש תעריף מיוחד לעבודת לילה?
עבודת לילה מוגדרת על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, כעבודה ששעתיים ממנה לפחות הן בין 22:00 בלילה ובין 6:00 בבוקר. במקרה שכזה, יום עבודה יהיה בן 7 שעות עבודה בלבד, וכל שעת עבודה של העובד מעבר לכך תיחשב כשעה נוספת.
מהו התשלום לו זכאי עובד בגין עבודה בימי חג או בימי המנוחה השבועית?
על פי חוק שעות עבודה ומנוחה קיים גמול מיוחד עבור העבודה בימי המנוחה השבועית והחגים:
עבור כל שעה בימים אלו, החל מהשעה הראשונה, יהיה שיעור התשלום 150% מהשכר המשולם עבור שעה רגילה. כלומר: השעות הנוספות יחושבו על הבסיס הגבוה (בסיס של 150%).
עבור השעתיים הנוספות הראשונות בימים אלו יהיה שיעור התשלום 175% מהשכר עבור שעה רגילה, ועבור כל שעה נוספת מעבר לכך התשלום יהיה 200% מהשכר עבור שעה רגילה.
ימי חג הינם על פי חוק הימים הבאים: 2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, 2 ימי חג סוכות, 2 ימי חג הפסח, חג העצמאות וחג השבועות, ובסה"כ 9 ימים בשנה.
חשוב לדעת כי עובד יומי / שעתי זכאי אף לתשלום בגין החגים, בנוסף על משכורתו הרגילה, על כך ניתן לקרוא בהרחבה כאן.
חוקיותו של סעיף בחוזה הקובע כי שכר בסיס כולל גם תשלום עבור שעות נוספות
לאחר שהובהרו לעודד כל זכויותיו, הוא החליט לשוחח עם המעסיק ולדרוש את התשלום לו הוא זכאי בגין עבודתו בשעות נוספות אלו. אולם, אז נזכר עודד כי בהסכם העבודה עליו חתם בקבלתו לעבודה קיים סעיף הקובע כי שכר הבסיס שלו יכלול מראש גם תשלום עבור כל השעות הנוספות אותן יידרש לבצע במסגרת עבודתו. עודד סבר כי בכך נסתם הגולל על סיכוייו לקבל תשלום בגין השעות הנוספות שביצע, אולם עודדנו אותו מייד והסברנו לו כך:
סעיף 5 לחוק הגנת השכר אוסר על מעביד לכלול בתשלום המשכורת הבסיסית את התשלום בגין השעות הנוספות, וגם אם קיים סעיף בחוזה שקובע זאת, הרי שהוא בטל נוכח הוראות החוק. כך, אם לא מופיע בתלוש המשכורת כל אזכור לתשלום השעות נוספות (בסעיף נפרד), הרי שבית הדין נוטה במקרים מסוג זה להתייחס לשכר כולו כשכר בסיס בלבד אשר אינו כולל תמורה בגין השעות נוספות, והמעסיק יחוייב בתשלום השעות הנוספות בנפרד.
שימו לב - שונים הם פני הדברים כאשר בתלוש המשכורת מצויין שכר הבסיס אשר אינו פוחת משכר המינימום, ובנוסף אליו (לרוב מתחתיו) מצויין סכום נוסף המשולם בגין רכיב השעות הנוספות. במקרה מסוג זה סביר להניח כי בית הדין ייטה לקבל את הטענה כי התשלום בגין השעות הנוספות אכן שולם לעובד כנדרש.
כיצד ניתן להוכיח עבודה בשעות נוספות?
חובת המעביד לניהול פנקס בדבר שעות נוספות של העובד
ראשית כדאי שתדעו כי החוק מטיל חובה על המעסיק לנהל פנקס מסודר בעניין זה. סעיף 25א לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי קיימת על כל מעביד חובה לנהל פנקס בדבר שעות עבודתו של העובד וכן לשמור את הפנקס במקום עבודתו של העובד.
אולם, למרבה הצער לצד חובה זו אין כל סעד אפקטיבי, וכך מעסיק אשר מפר חובה זו אינו צפוי לכל עונש, ואף העובדה כי לא קיים פנקס כנדרש אינה הופכת את נטל ההוכחה ואין המעסיק צריך להוכיח שהעובד לא עבד שעות נוספות, אלא עדיין על העובד להוכיח כי אכן עבד שעות נוספות.
אופן ההוכחה של שעות נוספות
הפסיקה קבעה כי עובד המעוניין לתבוע את מעבידו בגין אי תשלום שעות נוספות צריך לפרט את תביעתו ולהוכיח לא רק את העובדה כי עבד שעות נוספות במסגרת עבודתו, אלא אף את מספר השעות המדויק אותן עבד. רק במקרים אלו בית הדין יפסוק לו את השכר המגיע לו בגין שעות אלה.
על כן, הדרך הטובה ביותר להוכיח עבודה בשעות נוספות הינה על פי כרטיס נוכחות. גם אם אין תיעוד כרטיס הנוכחות אינו בידיכם, ניתן לדרוש את הצגתו בבית הדין.
במידה ולא העברתם כרטיס נוכחות, ניתן להיעזר ברישום ותיעוד של שעות העבודה באופן ידני על ידכם (אף אם מדובר בתיעוד ביומנכם האישי), כמו כן ניתן להסתייע בלוח משמרות, ואף באם מדובר בעניין קבוע ממנו ניתן להסיק לגבי השעות הנוספות, ניתן להישען על כך (לדוגמא: עובד שנדרש לעבוד באופן קבוע בימי שבת, 5 שעות כל פעם, לא ייאלץ בהכרח להוכיח כל שעה ושעה, אלא די לו שיוכיח כי היה מדובר באופן קבוע בעבודה בימים ושעות אלו).
התיישנות
תביעה בגין שעות נוספות מתיישנת לאחר 7 שנים.
היתר מהמעסיק לעבוד בשעות נוספות
חשוב לציין כי על מנת שעובד יהיה זכאי לקבלת תשלום בגין שעות נוספות עליו לקבל היתר מפורש מן המעסיק לעבודה בשעות אלה, ואם לא קיבל היתר כזה או לחילופין פעל בניגוד לאיסור של מעסיקו לעבוד שעות נוספות הרי שלא יהיה זכאי לכל תשלום בעבורם אף אם עבד בפועל שעות אלה.
לאור כל האמור לעיל, ברור שדרישה לשלם שעות נוספות אינה פשוטה לניהול לבד, על כן מומלץ לפנות לעו"ד המתמצא בתחום לצורך ייצוג נאות.
דרך סיפורו של עודד, מצאתי לנכון להבהיר את כל הסוגייה של עבודה בשעות נוספות, שכן נראה כי בתחום מורכב זה, הבלבול של העובדים גובר, ובצדק.
מתי מגיע תשלום בגין עבודה בשעות נוספות?
ראשית חשוב לדעת כי תשלום בגין שעות נוספות נבחן ברמה היומית. משמע, לא ניתן "לקזז" שעות נוספות שעבד העובד ביום אחד עם שעות שהחסיר מיום אחר, אם כי בפועל מעסיקים רבים נוהגים לעשות כן, בניגוד לחוק.
שעות נוספות מוגדרות על פי החוק כך:
כאשר מדובר ב 6 ימי עבודה בשבוע, יימנו השעות הנוספות החל מהשעה ה 8.
כאשר מדובר ב 5 ימי עבודה בשבוע, יימנו השעות הנוספות החל מהשעה ה 9.
מהי התמורה בגין העבודה בשעות נוספות?
עבור השעתיים הנוספות הראשונות (על פי מספר ימי העבודה, כאמור) יהיה שיעור התשלום בעבור כל שעה נוספת 125% מהשכר המשולם עבור שעה רגילה.
עבור כל שעה נוספת מעבר לשעתיים אלו, יהיה שיעור התשלום 150% מהשכר המשולם עבור שעה רגילה.
האם יש תעריף מיוחד לעבודת לילה?
עבודת לילה מוגדרת על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, כעבודה ששעתיים ממנה לפחות הן בין 22:00 בלילה ובין 6:00 בבוקר. במקרה שכזה, יום עבודה יהיה בן 7 שעות עבודה בלבד, וכל שעת עבודה של העובד מעבר לכך תיחשב כשעה נוספת.
מהו התשלום לו זכאי עובד בגין עבודה בימי חג או בימי המנוחה השבועית?
על פי חוק שעות עבודה ומנוחה קיים גמול מיוחד עבור העבודה בימי המנוחה השבועית והחגים:
עבור כל שעה בימים אלו, החל מהשעה הראשונה, יהיה שיעור התשלום 150% מהשכר המשולם עבור שעה רגילה. כלומר: השעות הנוספות יחושבו על הבסיס הגבוה (בסיס של 150%).
עבור השעתיים הנוספות הראשונות בימים אלו יהיה שיעור התשלום 175% מהשכר עבור שעה רגילה, ועבור כל שעה נוספת מעבר לכך התשלום יהיה 200% מהשכר עבור שעה רגילה.
ימי חג הינם על פי חוק הימים הבאים: 2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, 2 ימי חג סוכות, 2 ימי חג הפסח, חג העצמאות וחג השבועות, ובסה"כ 9 ימים בשנה.
חשוב לדעת כי עובד יומי / שעתי זכאי אף לתשלום בגין החגים, בנוסף על משכורתו הרגילה, על כך ניתן לקרוא בהרחבה כאן.
חוקיותו של סעיף בחוזה הקובע כי שכר בסיס כולל גם תשלום עבור שעות נוספות
לאחר שהובהרו לעודד כל זכויותיו, הוא החליט לשוחח עם המעסיק ולדרוש את התשלום לו הוא זכאי בגין עבודתו בשעות נוספות אלו. אולם, אז נזכר עודד כי בהסכם העבודה עליו חתם בקבלתו לעבודה קיים סעיף הקובע כי שכר הבסיס שלו יכלול מראש גם תשלום עבור כל השעות הנוספות אותן יידרש לבצע במסגרת עבודתו. עודד סבר כי בכך נסתם הגולל על סיכוייו לקבל תשלום בגין השעות הנוספות שביצע, אולם עודדנו אותו מייד והסברנו לו כך:
סעיף 5 לחוק הגנת השכר אוסר על מעביד לכלול בתשלום המשכורת הבסיסית את התשלום בגין השעות הנוספות, וגם אם קיים סעיף בחוזה שקובע זאת, הרי שהוא בטל נוכח הוראות החוק. כך, אם לא מופיע בתלוש המשכורת כל אזכור לתשלום השעות נוספות (בסעיף נפרד), הרי שבית הדין נוטה במקרים מסוג זה להתייחס לשכר כולו כשכר בסיס בלבד אשר אינו כולל תמורה בגין השעות נוספות, והמעסיק יחוייב בתשלום השעות הנוספות בנפרד.
שימו לב - שונים הם פני הדברים כאשר בתלוש המשכורת מצויין שכר הבסיס אשר אינו פוחת משכר המינימום, ובנוסף אליו (לרוב מתחתיו) מצויין סכום נוסף המשולם בגין רכיב השעות הנוספות. במקרה מסוג זה סביר להניח כי בית הדין ייטה לקבל את הטענה כי התשלום בגין השעות הנוספות אכן שולם לעובד כנדרש.
כיצד ניתן להוכיח עבודה בשעות נוספות?
חובת המעביד לניהול פנקס בדבר שעות נוספות של העובד
ראשית כדאי שתדעו כי החוק מטיל חובה על המעסיק לנהל פנקס מסודר בעניין זה. סעיף 25א לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי קיימת על כל מעביד חובה לנהל פנקס בדבר שעות עבודתו של העובד וכן לשמור את הפנקס במקום עבודתו של העובד.
אולם, למרבה הצער לצד חובה זו אין כל סעד אפקטיבי, וכך מעסיק אשר מפר חובה זו אינו צפוי לכל עונש, ואף העובדה כי לא קיים פנקס כנדרש אינה הופכת את נטל ההוכחה ואין המעסיק צריך להוכיח שהעובד לא עבד שעות נוספות, אלא עדיין על העובד להוכיח כי אכן עבד שעות נוספות.
אופן ההוכחה של שעות נוספות
הפסיקה קבעה כי עובד המעוניין לתבוע את מעבידו בגין אי תשלום שעות נוספות צריך לפרט את תביעתו ולהוכיח לא רק את העובדה כי עבד שעות נוספות במסגרת עבודתו, אלא אף את מספר השעות המדויק אותן עבד. רק במקרים אלו בית הדין יפסוק לו את השכר המגיע לו בגין שעות אלה.
על כן, הדרך הטובה ביותר להוכיח עבודה בשעות נוספות הינה על פי כרטיס נוכחות. גם אם אין תיעוד כרטיס הנוכחות אינו בידיכם, ניתן לדרוש את הצגתו בבית הדין.
במידה ולא העברתם כרטיס נוכחות, ניתן להיעזר ברישום ותיעוד של שעות העבודה באופן ידני על ידכם (אף אם מדובר בתיעוד ביומנכם האישי), כמו כן ניתן להסתייע בלוח משמרות, ואף באם מדובר בעניין קבוע ממנו ניתן להסיק לגבי השעות הנוספות, ניתן להישען על כך (לדוגמא: עובד שנדרש לעבוד באופן קבוע בימי שבת, 5 שעות כל פעם, לא ייאלץ בהכרח להוכיח כל שעה ושעה, אלא די לו שיוכיח כי היה מדובר באופן קבוע בעבודה בימים ושעות אלו).
התיישנות
תביעה בגין שעות נוספות מתיישנת לאחר 7 שנים.
היתר מהמעסיק לעבוד בשעות נוספות
חשוב לציין כי על מנת שעובד יהיה זכאי לקבלת תשלום בגין שעות נוספות עליו לקבל היתר מפורש מן המעסיק לעבודה בשעות אלה, ואם לא קיבל היתר כזה או לחילופין פעל בניגוד לאיסור של מעסיקו לעבוד שעות נוספות הרי שלא יהיה זכאי לכל תשלום בעבורם אף אם עבד בפועל שעות אלה.
לאור כל האמור לעיל, ברור שדרישה לשלם שעות נוספות אינה פשוטה לניהול לבד, על כן מומלץ לפנות לעו"ד המתמצא בתחום לצורך ייצוג נאות.
חן שטיין, עו"ד
03-6245588 054-3050957
http://www.hamishpat.co.il
משרדו של עו"ד חן שטיין מעניק יעוץ משפטי ומתמחה בדיני עבודה ובתחומי משפט משיקים נוספים. למשרד ניסיון רב בתחום דיני העבודה והצלחות רבות בייצוג עובדים ומעסיקים בבתי הדין לעבודה.
המשרד מציע לכל אדם המרגיש כי זכויותיו כעובד נפגעו, לקבל יעוץ בפגישת הכרות, ללא כל התחייבות. בין שאר התחומים בהם מתמחה המשרד: חופשה שנתית, דמי הבראה ,החזר הוצאות נסיעה, חופשת מחלה, שעות נוספות בעבודה, תוספת שכר עבור עבודה בימי חג ובשבתות, התלמדות, הלנת שכר, התפטרות בדין מפוטר, דמי אבטלה, פיצויי פיטורים, פיטורים שלא כדין, הודעה מוקדמת על הפסקת עבודה ועוד...
המשרד מנוהל על ידי עורכי הדין חן וליאת שטיין ומבטיח לכל לקוחותיו ייצוג וליווי משפטי בכל ערכאה
03-6245588 054-3050957
http://www.hamishpat.co.il
משרדו של עו"ד חן שטיין מעניק יעוץ משפטי ומתמחה בדיני עבודה ובתחומי משפט משיקים נוספים. למשרד ניסיון רב בתחום דיני העבודה והצלחות רבות בייצוג עובדים ומעסיקים בבתי הדין לעבודה.
המשרד מציע לכל אדם המרגיש כי זכויותיו כעובד נפגעו, לקבל יעוץ בפגישת הכרות, ללא כל התחייבות. בין שאר התחומים בהם מתמחה המשרד: חופשה שנתית, דמי הבראה ,החזר הוצאות נסיעה, חופשת מחלה, שעות נוספות בעבודה, תוספת שכר עבור עבודה בימי חג ובשבתות, התלמדות, הלנת שכר, התפטרות בדין מפוטר, דמי אבטלה, פיצויי פיטורים, פיטורים שלא כדין, הודעה מוקדמת על הפסקת עבודה ועוד...
המשרד מנוהל על ידי עורכי הדין חן וליאת שטיין ומבטיח לכל לקוחותיו ייצוג וליווי משפטי בכל ערכאה
